-
על מקלות, שרביטים לפידים וגזר
גילי העבירה אלי את הזהו שאף אחד כבר לא זוכר בתור מה הוא התחיל. אודה ואתוודה שחשבתי ש"רשימות" חף מעממיות האינדבידואליזציה, אבל לחברים לא אומרים לא אז שיהיה. זו הרשימה האישית הראשונה והאחרונה שתקבלו ממני, שלא תגידו שלא הזהרתי. אז רק שלושה דברים שלא ידעתם עלי: 1. כשהייתי בכיתה ג' אחת מבנות הדודות האהובות עלי,…
-
בנים, בנות ומה ש(אין) ביניהם
התקשורת האמריקאית היום יומית אוהבת את העיסוק הכמעט אובססיבי במין, מיניות וזהות מינית. הסיפורים המועדפים עליה הם אלה שיוצרים את הסערות הציבוריות בין השמרנים לדמוקרטים, באין כאלה היא תסתפק בהטפלות לדמויות מצוירות שחיי האהבה שלהם משחיתים את ערכי הדור הצעיר ויכולותיהם האלסטיות יגרמו לכל מושל קליפורני להסמיק במבוכה. זה התחיל כבר לפני שנים עם אריק ובנץ…
-
למה לשחק שש בש? בואו ישר נלך מכות
באמת שניסיתי להתאפק ולא להתייחס לכל הסיפור הזה שהיה הזוי כבר מהנקודה שבה נקט הרב הראשי עמדה בנוגע למשחקי מחשב אבל אחרי שצפיתי בקטע הוידאו שצולם בקניון ערים הרגשתי צורך להגיב ולא רק משום שציפיתי שהדיקציה של הגיימר תהיה גרועה מזו של האם החינוכית אלא משום שרעות חולות בחברות מתחילות ביצירת פניקה ציבורית. העמדה שלי…
-
דווקא תנו להם מחשב
פורסם ב"עכברנט" ראש השנה תשס"ו יש משהו מקסים בילדות קטנות. תמימות, חיוך, סקרנות. הצעצוע הראשון שהן חוטפות מילד אחר, משחק משותף ראשון שמוביל למשיכות שיער הדדיות, המניפולציה הראשונה שלהן בהבעה פודלית, הפעם הראשונה שהן רואות את לארה קרופט ויודעות שככה הן יהיו כשיהיו גדולות.הסושי הראשון, הניגוב העצמאי הראשון בשירותים, הפעם הראשונה שיסנג'רו ילד גדול יותר לבנות…
-
אפשר גם אחרת
זוכרים את זה? מעבר לביקורת על הסרט המצוין (ועל ג'וני דפ, למרות שזו לא ביקורת, זו פנטזיה) נקודה אחרת היתה אמורה לעבור לתשומת לב הקהל. לא עוד סרטי מושי מושי בשמלות מלמלה, אף סולד ומבט מצועף! לא עוד שטיפות מוח חברתיות להרמוניה פסטורלית אושר ועושר עד עצם היום הזה. או אולי כן? כשהיינו ילדים, אחת התוכניות…
-
פיו פיו אתה מת
פעם מזמן, כשעוד הסתובבתי במסדרונות אקדמיים ישראלים, פרסמתי את המאמר הזה ב"אייל הקורא". על רגל אחת, המאמר סוקר את התפתחות משחקי המחשב, עד לדרגה שבה הם מחליפים כל פעילות פנאי אחרת ובכך תורמים לעיצוב אישיותי של ילדים ומתבגרים. נקודת המוצא היתה כמובן הקשר שבין משחק לאלימות והתנהגות אגרסיבית ומוצא הדיון נסב על השאלה – איך יכול…
-
משפחת הארד קור
הם יפים, ברובם בעלי גוון בהיר ועיניהם הגדולות נבונות ושופעות הבעה. יכולות הרגש וההכלה האמפתית שלהם ידועות מזה שנים רבות והורים ברחבי העולם מוכנים לאמץ אותם אל חיקם בכל הזדמנות.לא. לא מדובר בילדי האינדיגו אלא בתופעה מוכרת ורווחת בהרבה. אלו הם ילדי הדיסני שניזונים משמאלץ פסטלי, אידיליה וסוף טוב שפעמים רבות מוזן על ידינו –…
-
עולה לרגל עולה לראש
(גילוי נאות: לא גדלנו כמסכנים). כשאבא של פרטית היה קטן, כבן למשפחה ישראלית ממוצעת ושגרתית, בכל חילוף עונה היה נלקח אחר כבוד ל"נעלי שאול" בירושלים על מנת להתאים לרגליו זוג נעליים חדש. שאול היה מודד ובודק, מהרהר ומהנהן ואז, בעצה אחת היה נבחר זוג נעליים מתאים. בכך לא הסתיימה החוויה. הואיל והנער סבל מפלטפוס, היה…
-
צרות של עשירים – יום בפארק
בוסטון בת 375 השנה וזו סיבה מספיק טובה לתכנן חגיגות מיוחדות. אפילו מכונות מזג האוויר שיתפו פעולה עם סוף השבוע ולשם שינוי זכינו בשרב מהסוג הירושלמי (לפחות לא התל אביבי) שהתחבר להרגשה הכללית שאפשר למצוא קווי אופי בין הניו יורקים לתל אביבים ובין הבוסטונים לירושלמים מבחינת ההתנהלות הרגועה ותחושת ההפתעה על כל אירוע בוסטוני לעומת…
-
שלוש הופעות וילדה
חינוך מוסיקלי הוא דבר חשוב לכל ילד. בעיקר אם יש לו בגנים אי אילו שרידי גאונות מוזיקלית. מהרגע שהגיחה לאוויר העולם לצלילי טיאסטו (כשפעימות הלב על המוניטור מותאמות באופן מושלם לקצב האלקטרוני) וינקה את הארוחה הראשונה שלה לצלילי "דוד ושלמה", ידענו שנשתדל לחשוף אותה לכל הסגנונות המוזיקליים שלנו לפחות עד השלב שנרים גבה ונתהה על "הרעש…