באמת שניסיתי להתאפק ולא להתייחס לכל הסיפור הזה שהיה הזוי כבר מהנקודה שבה נקט הרב הראשי עמדה בנוגע למשחקי מחשב אבל אחרי שצפיתי בקטע הוידאו שצולם בקניון ערים הרגשתי צורך להגיב ולא רק משום שציפיתי שהדיקציה של הגיימר תהיה גרועה מזו של האם החינוכית אלא משום שרעות חולות בחברות מתחילות ביצירת פניקה ציבורית. העמדה שלי בנוגע להשפעות של משחקי מחשב ידועה, קבועה ונתמכת על מחקרים ולא מתוך "תחושת בטן". אני מאמינה בה בלב שלם בדיוק כמו שאני מאמינה שבלתי אפשרי לקבוע מי משפיע יותר – התורשה או הסביבה ולמרות זאת האסוציאציה הראשונה שעלתה לי לראש כשראיתי את שרון טוענת ש"זה לא בסדר לדרוס אנשים במחשב" היה DVD שקיבלה פעם הפרטית ועסק ב"תקשורת לא אלימה". זה היה הDVD הראשון והיחיד בחיי שניפצתי בהנאה גמורה.
- אני תוהה אם שרון היקרה והחינוכית חושבת שחינוך לאלימות מתחיל בפעולה הנוקבת של ניפוץ מסך מחשב.
- אני תוהה אם קלפים, מונופול וגולות יחנכו את הילדים לא להכניס מכות לחברים שלהם יותר מכל דבר אחר.
- אני תוהה אם שרון מתחילה את החינוך נגד אלימות בתוך ביתה פנימה תוך שהיא מעניקה את המשקל הראוי למגורים במדינה שבה יש מהדורת חדשות אחת לשעה, סיקור פיגועים על בסיס קבוע ולוויות שבועיות.
- אני תוהה אם לשרון יש טלוויזיה בבית ואם היא מדברת עם הילדים שלה על מה שמעניין אותם ומה שקורה מסביב.
- אני תוהה באיזה גיל מקבלים הילדים של שרון את משחק המחשב האלים הראשון שלהם וממי.
- אני תוהה מי יושב איתם כשהם משחקים במשחק הזה או בכל משחק אחר באופן אקטיבי ומי מפקח על הזמן הפסיבי שהם מבלים בפעולות כגון צפיה בטלוויזיה.
- אני תוהה למה שרון מייחסת חשיבות גדולה הרבה יותר למכונה מאשר לבני האדם שמפעילים אותה.
אם מישהו מכיר את שרון, אני אשמח אם יפנה את תשומת ליבה לתהיות הנ"ל. אם למישהו יש תשובות אמיתיות, הוא מוזמן לחלוק אותן.
ובינתיים, גדי שמשון מאיר עיניים לכל השרוניות באשר הן, אם רק יטרחו לקרוא.
7 תגובות על “למה לשחק שש בש? בואו ישר נלך מכות”
אני לא מרשה לילדים שלי להתקין על המחשב שלנו משחקים שבהם יש הדמיה ריאלית של אלימות פנים אל פנים. GTA ו Tekken הן דוגמאות למשחקים כאלה.
כמובן שכל פעם יש וויכוחים ושואלים אותי "מה הטעם? הרי אנחנו משחקים אצל חברים."
ואני עונה שהטעם הוא בשיחה עצמה, ובתזכורת שאלימות זה דבר רע כשלעצמו.
אם באמת יש בסיס מחקרי לעניין? ספרי פרטים/קישורים.
חנן, אני מסכימה לגמרי. יש הבדל בין לראות את המשחקים ולהגעל/להזדעזע/לא לקבל את הערך המוסף מהם ובין להאמין שכל מי שיחשף להם במינון מסוים בשלב כזה או אחר יצא מפתח הבית ויטבח בכל עובר ושב. אני עוד לא בשלב של להתדיין על הנושא (ולכל אחד מבני הבית הבוגרים מחשב משלו), אבל אפילו טיעון פשטני כמו אסתטיקה וחוסר נעימות כללית משחק תפקיד מסוים.
V, הבסיס המחקרי הוא שבעצם אין כזה. יש המון מחקרים שהוכיחו באופו חד משמעי שיש קשר מובהק בין צפיה בטלוויזיה להתנהגות אלימה אבל אי אפשר למצוא קשר בכל הנוגע למשחקים. דווקא בכיוון של משחקי מחשב ווידאו יש חזרה לתיאוריה ישנה יחסית שאי שם לפני שנים חשבו כבר שסר חינה והופ – ראה זה פלא, היא עדיין רלבנטית ואפילו הגיונית במיוחד כשמדובר בישראל – ילד שייחשף לתכנים אלימים בהיותו פסיבי (צפיה בטלוויזיה) יחווה עוררות והסיכוי שינסה ליישם את מה שראה גדל, לעומת ילד אקטיבי מול מסך שבו הוא שולט ויכול לשנות את מהלכי העלילה. ילד כזה, סביר יותר שיפרוק את האגרסיות שלו אל מול המחשב ויחווה קתרזיס.
http://www.notes.co.il/ayelet/13192.asp
(ויש לי עוד הרבה מה לומר, תרגיזו אותי והכל יצא…)
תשאלו כל נהג,והוא יסביר לכם שעדיף בהרבה לדרוס אנשים על הכביש,בחיים האמיתיים,אחרת,איפה כל הכיף?
בערך, כמו שפעם,לפני כמה שנים,איזה נהג חביב,הגיח לו בפתאומיות כשחציתי מעבר וכמעט גמז אותי, ואת הוויכוח שהתפתח בינינו, הוא חתם בהצהרה ש"חבל שלא דרסתי אותך."
א. מי זאת שרון בכלל?
ב. אצלי בבית משחקים במשחקי לוח וחשיבה. אלימות אין,ולא בגלל מחקרים כאלה ואחרים (יש גם מחקרים שאומרים שחומוס גורם להסתיידות עורקים, משחרר סתימות בכלי הדם ואפילו מהווה נושא למחקרים), אלא סתם כי יש בזה קצת יותר אתגר מסתם לתקוע טילים באיזו חללית.
חוסר עניין לציבור זה תירוץ מצויין לא לעשות משהו, מבלי בכלל לנסות ולעניין אותך במשחקים שהם לא תקיעת טילים באיזה חללית.
תמסרי לגדי שלא מצאה חן בעיני ההתבטאות הזו שלו לגבי "חנונים עם חולצות של סטאר טראק וחרבות אור".
מה, אם אני חנונית זה אומר שאין לי רגשות?