בניגוד לאוניברסיטאות ומכללות בארץ, ההווי הוא חלק בלתי נפרד מהחיים באוניברסיטאות והקולג'ים האמריקאיים. סוציולוגיים ישראלים היו בוודאי מקבילים את התקופה הזו לכור ההיתוך הצבאי. סוציולוגים ככלל היו מאבחנים טקסי מעבר מובהקים של אותם בני נוער שמיד לאחר לימודיהם התיכוניים עוברים לגור במעונות סטודנטים רחוקים ומנותקים מסביבתם המשפחתית והחברתית המוכרת.

הוא משלנו? ג'ון בלושי ב"בית החיות"

החוק האמריקאי מחייב לשכן את כל תלמידי התואר הראשון במעונות על מנת שיהיה פיקוח מסוים על כל אחד מהסטודנטים. הבניינים נחלקים ביניהם ובתוכם לאחוות המכתיבות את הסדר החברתי וכל בניין או קבוצת סטודנטים המחליטה להתאגד תחת הגדרה כלשהי (למשל "MITbeef   – אגודת חובבי הבשר" או אגודת הלהטוטנים של MIT), מקבלת תקציב שנתי לצורך הגשמת מאווייהם הקבוצתיים. בכל בניין מתגוררים "הורי הבית" – בד"כ זוג או משפחה מסגל האוניברסיטה שתפקידם לפקח על כל המתרחש בבניין ולהגיש עזרה בשעת הצורך.

האחראים מקפידים בעיקר על היעדר אלכוהול או סמים מתחומי המעונות וכן על כל דבר שיסייע להסתגלות הסטודנטים למערכת – אם בייעוץ ואם בתמיכה בשלל אירועים חברתיים (שכוללים הרבה מאוד אוכל בחינם). לפיכך, אחת הדרכים היחידות של הסטודנטים להתפרק ולהתפרע בזמנים נעדרי משחקים של הרד סוקס, היא ע"י מתיחות ושיגועים. הואיל ומדובר באסופת הגיקים הגדולה בעולם, זר כנראה לא יבין זאת.
בניגוד לאוניברסיטאות בוסטוניות אחרות כגון טאפטס, בה נוהגים חברי אחת האחוות להתרוצץ ברחבי הקמפוס על מדרכות מכוסות קרח בלבוש אדם הראשון, מנסים אסופת הפיקסלים האנושיים לתרום לחברה בדרכים שלא ישכחו. כך, כמו כל דבר טוב, ניתן לחלק את הראיות המרשיעות לשלושה חלקים:
 

–        שבין אדם למוסד

משובות הנעשות באישון לילה סתם כך כמו זה או לרגל ארועים מיוחדים כגון 100שנה למטוסם הראשון של האחים רייט, השקת "שר הטבעות – אחוות הטבעת", הפיכת הכיפה של הבניין הראשי ל R2D2 לאות הזדהות עם הסרט או מחווה פשוטה לרגל טקס השבעתה של פרופ' סוזן הוקפילד לנשיאות MIT. ברוב המקרים, הגאונים הצעירים בטוחים שהרעיון הייחודי שלהם לא דלף ואף אחד לא מחכה להם בזירה. בפועל, משטרת הקמפוס נותנת להם זמן חסד להשלים את הפרוייקט ומחכה להם מעבר לפינה. לאחר כבוד, הם מובלים למעצר בן לילה אחד וברוב המקרים בשבועיים שאחרי, כל הפרופסורים המכובדים עסוקים במגבית לכיסוי הוצאות המתיחה.
 

–        שבין אדם למוסדות אחרים

המוטו הוא: "אנחנו הכי טובים גם אם אנחנו לא קיסוס". כך, במשחק כדורגל בין הרווארד לייל התנפח לפתע באמצע המגרש בלון ענק עם הלוגו של MIT עליו ובשנה אחרת של אותו המשחק, הוטס מקצה המגרש טיל שעליו דגל MIT באמצע הרבע השלישי
יחד עם זאת, דווקא אנשי קאלטק תפסו את המקומיים לא מוכנים. בסוף השבוע שיוחד כולו לבית פתוח לתלמידי השנה הבאה והוריהם, חולקו חולצות ברחבי הקמפוס שחזיתם עודדה מתבגרים להרשם לMIT. מאחור, לעומת זאת, הוסבר ש"לא כל אחד יכול להתקבל לקאלטק". מיטב המוחות עומלים על גומלין. כנראה משהו עם ברקוד ובטריות שלא יובן במבט ראשון.
 

–        שבין אדם למקום

התעלול המפורסם ביותר ברחבי בוסטון הוא אורכו של גשר הארווארד (האוואד בפי המקומיים). אי שם בשנת 1958, יצאו בני אחוות למדא-חי-אלפא לתור את העיר. בעודם מסתובבים משועממים הרבה ושיכורים מעט,  הבריק במוחם הרעיון למדוד את אורך הגשר. באין עימם סרט מידה או כל אלמנט מדידה אחר, התנדב למשימה אחד החברים – אוליבר סמוט. הוא נשכב על אלונקת עץ מאולתרת וחבריו גלגלו אותו לאורכו לכל אורך הגשר, כאשר הם מסמנים בצבע את מיקום כפות רגליו וקודקודו. כך יסביר לכם כל בוסטוני שאורכו של גשר הרווארד הוא 364.4 סמוטס ואוזן אחת. בני האחווה דואגים מדי שנה לשמר את הסימונים משני צידי הגשר.

1987 – שחזור מעשה סמוט

אך גולת הכותרת שתכנס להיסטוריה האקדמית אינטרנטית היא התוכנה שפותחה ע"י שלושה סטודנטים למדעי המחשב. כל שהמשתמש צריך לעשות הוא להכניס את שמו והתוכנה תייצר מאמר מלא בשום דבר וג'יבריש. שום דבר עד כדי כך שמאמר ששלחו התקבל לכנס מכובד.
כצפוי, ברגע שהתגלתה המתיחה, נעלבו מארגני הכנס עד מאוד וביטלו את השתתפותו של המאמר הפיקטיבי. צפויה אפילו יותר היתה תגובתם של הפרופסורים למדעי המחשב שערכו מגבית על מנת לשלוח את שלושת התכשיטים לכנס על אפם ועל חמתם של האנשים החכמים.