הרבה רשומות, כתבות ומאמרים נכתבו בשבועיים האחרונים על "יום ללא סלולרי". אחת היוזמות שראיתי כבר קודם ואני לא זוכרת איפה, הוצגה היום ע"י רוני גלבפיש. ההצעה הזו למעשה קוראת "להפוך שולחן" על ידי ונדליזם צרכני. בתגובות לרשימה עלתה סוגיה שאני מניחה שעלתה בעוד הרבה רשימות ושיחות סלון אחרות והיא סוגיית "השימוש הסביר" שבה לוקה הישראלי הממוצע בכל הנוגע לשימוש בסלולרים והעובדה שחברות הסלולר שכנעו את הציבור שאי אפשר לנהל אורח חיים תקין ללא המכשיר הנייד.
אחרי מתקפת 9/11, ההערכה הכללית היתה שרמת השימוש בטלפונים סלולריים בקרב אמריקאים תעלה. בפועל המצב היה שונה. אולי בגלל אופי ואורח חיים שונה ואולי בגלל העלות הגבוהה של השימוש בטלפון נייד בארצות הברית (פרט למחיר המכשיר משלמים על כל פעולה – שיחות יוצאות, שיחות נכנסות, משלוח הודעות טקסט ואפילו בדיקת התא הקולי). למרות הפרסום המסיבי וכל נסיונות השכנוע, בהשוואה לישראל, מעטים האנשים שידברו על הא ודא מהטלפון הסלולרי ברחוב אם השיחה אינה הכרחית.
בפועל, אם מסתכלים על הדברים בפרופורציות, החברות הסלולריות נותנות לצרכנים את האפשרות לפתור בעיות יומיומיות בלי יותר מדי תסבוכות. מדובר ביחסים שגרתיים של ספק וצרכן. כל מה שהוא מעבר לשיחה הכרחית או לשימוש סביר במכשיר טלפון, זו נקודה שכל משתמש צריך לקחת בחשבון כשהוא מעביר את המכשיר הנייד שלו מקטגוריית המכשיר ההכרחי לקטגוריית הלוקסוס.
התוכנית של אותו אפריים וייס, כפי שהיא מוצגת היא לדעתי, פחות מיעילה או מועילה. הפלת המערכת תגרום לקשיים רבים דווקא בין הצרכנים והסבירות שהיא אכן תשפיע על מחירי החברות היא קטנה. לכן, גם המחאה צריכה להיות שונה. דין ודברים ישיר עם נציגי החברות זוהי דרך אחת. לא צריך לנקוט באגרסיביות בכל מצב.
כשלקוח אמריקאי של AT&T מגיע לתחנות השירות של החברה כדי לשדרג מכשיר או תוכנית, הוא רשאי לשמור את המכשיר הישן לאחר הניתוק במידה והוא רוצה בכך. במידה ולא, המכשיר מועבר למשטרה שחוסמת אותו לשיחות יוצאות או נכנסות, מתכנתת בו מספרי חירום בלבד ומעבירה אותו חינם ללא כסף לנשים מוכות. פעולה כזו, כמעט ולא עולה לחברה כסף הואיל ומדובר במכשירים משומשים ישנים אך לעומת זאת, מגדילה את הרווחיות שלה כתוצאה מפרסום ודעת קהל חיובית ואני מניחה שהיא גם נהנית מתמיכה ממשלתית כזו או אחרת. בכל מצב, זוהי עוד דרך ללכת לקראת הלקוח ולהגדיל רווח שלא ע"י העלאת מחירים.
עדכון: השמועות אומרות שAT&T אמנם היו הראשונות להתחיל ביוזמה הברוכה, אך שמאז היא אומצה ע"י המשטרה וכיום מדובר בפרוייקט של המשטרה כלפי כל חברות הסלולר.
כמה פשוט – ככה חכם.
5 תגובות על “שימוש סביר – נקודה למחשבה”
well, this raises some very interesting questions. first of all, the assumption that customers are stupid and are just being played by service providers is condescending at best. the fact is, "cell-less" day was not a huge success… there might be several reasons for that. it could be that rich people who use cellphones freely don't care about the price, because they are rich, and poor people only use cellphones for emergencies so there is nothing for them to save on by cutting calls. however, we should also think about what those "stupid" calls are worth. lets say you get such silly call asking you to bring milk on your way home from work. if you didn't do a cell-to-cell to make that call, you could have saved some money. however, you would have had to come home, learn that you need milk, go out again, spend fuel, time and possibly lose some peace of mind due to traffic. is it worth more than the cost of that call? i guess so. so naturally , people would be willing to pay, in which case the price is actually fair. in addition, i don't even know how to measure the social benefit one gains by talking to friends and relations, but it's worth something and people are willing to pay. people won't be willing to pay anything though. if the price rose to 5 NIS per minute, only really rich people would have talkied on the phone. assuming the cost of setting up infrastructure would have stayed the same as it is now (so you don't really need to charge 5NIS/minute, but you're just ripping people off), Paltel and Royal Jordan Telecom would have instantly set up powerful antennas near the border and would have captured market share (or WiFi VoIP could catch on, etc.). the "we would like to see prices drop, we're powerful so we can make it happen" attitude is cool, but i don't like masking it with bitching and moaning about prices that might actually be fair.
הזעם של הלקוחות על החברות לדעתי היה על כך שחוקי התשלום שלהם וההשוואה בין המחירים הפכה לבלתי אפשרית. היוזמה של איי טי א טי יפה אבל , בארה"ב אני נתקלת בהרבה מקרים שאומרים בישראל ש"באמריקה זה לא היה קורה" ואילו אני רואה שהיחס ללקוח וההתגמשות כלפיו היא הרבה יותר גדולה מאשר בארה"ב, יום יבוא ואני אכתוב על זה בהרחבה בבלוג שלי.
כלומר היחס ללקוח בישראל וההתגמשות כלפי הלקוח בישראל היא רבה יותר. (נורא בוקר פה, עד כאן תירוצים).
האמריקאים ביורוקרטים דגולים ועיוורים. אם זה לא בספר, זה לא קיים.
לכן גם אין ויכוחים. ככה זה ואין מה לעשות.
איפה זה הבלוג שלך?
כאן בדיוק: http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=114593