השורה "מדוע לא יבוא פורים פעמיים בשבוע?" מרגשת הרבה יותר כשאתה הורה ישראלי בארצות הברית. הקונפליקט המסורתי הראשון עימו התמודדנו כחודשיים לאחר הנחיתה הראשונה, היה פשוט מאוד. "ליל כל הקדושים" – Halloween הוא חג משמח שמשלב בתוכו תחפושות, ממתקים ומעל הכל – אלמנט פגאני שמונע נקיפות מצפון מסורתיות. כולם חוגגים אותו ללא הבדל מין, דת או גזע, ובכלל כיף במינונים כאלה גורם לך לא לדעת בין נוצרי ליהודי לבודהיסט. התחפושות לחג גם הן זמינות מאוד, אך הן אלה שיוצרות את ההתלבטות הישראלית. מצד אחד, מאוד נוח לקנות תחפושת ולהחזיק בה עד אחרי פורים. מצד שני, רובנו גדלנו על תחפושות מאולתרות במלאכת יד אוהבת. אם כבר היתה דודה באמריקה ששולחת תחפושת, היא היתה עוברת בירושה בין הילדים, הנכדים ובני הדודים ועד שהגיעה אלינו היתה עוברת כל כך הרבה שינויים והיתה מרוחה בכל כך הרבה כתמים שתמיד יכולנו להעמיד פנים שאנחנו לכלוכית.
הרעיון של הכנת תחפושות עצמאית הוא מרתק. בעיקר כשאפשר להגות בו כבר אחרי חנוכה, לאסוף מכאן ומשם, לחבר, לפרק ולשנות את דעתך הרבה מאוד פעמים עד לרגע האמת.
המציאות שחיכתה לי כאן היתה שונה. לא רק שהרעיון של להכין תחפושת מכל הבא ליד נראה כמעט מגוחך לנוכח המבחר העצום בחנויות אלא שחשיבות מכרעת ניתנת כאן למשחקי הדמיון. דמיון עד גבול מסוים, משום שלדעת המקומיים לכל דמיון חייבת להיות אחיזה מציאותית בצורת עזרים שונים ואמיתיים לגמרי.
את לא יכולה להיות נסיכה, פיה, רקדנית, דוגמנית-על או כל דבר אחר אם אין לך את התלבושת המתאימה.
התלבושת המתאימה
עוד תלבושת מתאימה. בעיקר אם כרגע את דיילת
אם את בת 4 את בשום פנים ואופן לא יכולה לדמיין שאת הולכת לקניות אם אין לך ארנק, מפתחות, טלפון נייד וכרטיס אשראי.
רק ככה יוצאים מהבית
את בטח לא יכולה לתכנן שום יציאה ללא הצטידות בערכה ההכרחית לבימבו המתחילה שכוללת צלליות (אמיתיות), ליפסטיק (אמיתי), לק לציפורניים (ורוד או סגול ואמיתי לגמרי) ותיק מהודר לאפסן בו את כל העושר הזה. באותיות הקטנות יש אזהרה (אמיתית) להורים, שהמוצר אינו מיועד לאכילה.
אם את לא אוהבת ורוד, אז כנראה שאת לא בת 4. או שאת לא את אלא אתה.
ערכה לבימבו המתחילה. זה רק נראה מפלסטיק
ערכה לבימבו המתקדמת
בניגוד לתחפושות "ליל כל הקדושים" שנמצאות על המדפים כחודש לפני החג עד יומיים אחריו, התלבושות למשחקי הדמיון נמצאות כל השנה במחירי כל השנה. העובדה המצערת הזו הופכת את אחד החגים היהודיים המאושרים ביותר לילדים לסתם יום של חול שבו הרעיונות המהפכניים ביותר לתחפושות נותרים בראשן של האימהות האמביציוזיות ביותר שמתמודדות עם העובדה שגם היום הילדה שוב תהיה נסיכה, ברבי או פיה. בדיוק כמו בכל יום אחר.
עם כל זאת, החלטתי להלחם במציאות ולא להכנע לתכתיביה. בליל כל הקדושים הרכבתי לה תלבושת שכללה שמלה מהקריביים, שרשראות פרחים וזר צבעוני ועם האיפור המתאים הכרזנו עליה כעל מלכת הפרחים. כשרק התחלנו להריח את פורים ניגשתי לפרטית ובהתלהבות גדולה פרשתי לפניה רעיונות שונים ומשונים לתחפושות שונות ומשונות. היא, בהחלטיות של גיל 4 הודיעה לי שהיא תהיה פרפר. חישוב מהיר, פשוט ומתקבל על הדעת העלה את התוצאה שכנפיים כבר יש בבית (מתחפושת הפיה של השנה שעברה), איפור פנים משובח אני יכולה לעשות ולכן כל מה שצריך הוא בגד גוף וטייץ. סקירה קלה במדפי החנויות העלתה את החישוב המייסר שרק הרכישה המינימלית הזו תעלה לי כ- 30$ שזהו סכום שישראלית עם שורשים של לא-משנה-איזו-עדה לא תוציא על תחפושת פורים. בעוד אני שוברת את הראש איך אני יוצאת מהברוך בלי לאמלל אותה לנצח, או לפחות עד שתגיע לגיל הטיפול הפסיכולוגי, שלפתי ממדף סמוך כותונת לילה. לאחר שבהיתי במציאה ובדקתי עוד כמה פעמים שאכן זהו יעודה ולא טעיתי הראיתי אותה לפרטית, בלי להסגיר את הפרט השולי לחלוטין שמדובר בפיג'מה. עיניה של הילדה אורו והיא נראתה כמי שכרגע זכתה בארוחת חינם בבורגר המקומי בלווית כל הנסיכות של דיסני.
מה שבעיני המקומיים היא כותונת לילה שגרתית ב- 10$ בלבד, בעינינו היא שמלת נשף. החלק העליון שלה נתפר מקטיפה ורודה סינטטית ומבריקה ואילו החלק התחתון מורכב משלוש (!) שכבות שיפון בגווני ורוד-סגול. כמובן שברגע הזה היא הכריזה על עצמה כעל מלכת הפרפרים הבלתי מעורערת, עובדה שרק העצימה ברגע שהיא גילתה שהמציאה אפילו מסתובבת. לאור המחיר מחד ואושרה של הקטנה מאידך, השלמתי עם השילוב של תחפושת מקומית טיפוסית ויצירתיות ישראלית. עוד כמה טלאי פרחים שנדבקו היטב לחלק העליון ("אמא, אל תשימי למטה ואל תשימי יותר מדי למעלה כי לא יראו כמה השמלה מפוארת") גרמו לשתינו להיות מרוצות עד הגג.
עכשיו אני רק מקווה שאף ילדה בגן לא תראה את המוצר המוגמר ותספר לפרטית שהיא ישנה עם כזה דבר בדיוק.
*כל התמונות לקוחות מאתרים אמיתיים הכוללים את המוצרים האמיתיים במכירות אמיתיות.
16 תגובות על “ורוד! פעמיים בשבוע”
חמוד חמוד חמוד מקווה שפרטית נהנתה:) חג שמח
כמה מחברותי שאינן בנות ארבע, אוהבות וורוד (במיוחד אלו ששמן מתחיל ב-א'), והיות שאני רגישה לנימות גזעניות הריני להודיעך שעם כל התיעוב שלי לוורוד, אני אלחם על זכותן ללבוש וורוד גם אחרי גיל ארבע!
בעניין התחפושת, הסיבה שבארץ פרחה מלאכת היד היתה חסרון הכיס, ואם אפשר לקנות תחפושות בזול (המחירים בארץ מגוחכים להפליא), למה לבזבז את זמנה היקר של האשה העובדת על עוד מלאכה ביתית?
מצד שני, המצאי בחנויות התחביבים כמו מייקלס ופרל הוא כל כך מדהים ומפתה, שהפיתוי אכן גדול, אבל אני מניחה שבסופו של דבר זה לא יוצא זול כל כך. בעניין הדמיון המוגבל, אני מניחה שיום אחד יתחיל בארה"ב טרנד של פיתוח הדמיון, ואז תהיה תחרות חסרת בושה על כמה משונות יכולות התחפושות להיות.
אני עדיין מוקסמת מעצם העובדה שמבוגרים צריכים את פורים כדי להרשות לעצמם דברים כמו לצאת מהבית עם פאה ארוכה באדום בוהק (יש איזה בחור שיצא מהבית לפני חצי שעה בלבוש הזה. זתומרת, בתוספת בגדים רגילים)
(בהתאם לכיתוב שהוספת לתמונות) הבימבו המתחילה נוסעת בבימבה? (הנקראת במקור Hey! Bumboo)
(:
http://thetoonspark.tripod.com/favorite.htm#Hey%20Bumboo
Better bimba than a bomba.
http://image.guardian.co.uk/sys-images/Guardian/Pix/pictures/2002/06/28/baby256.jpg
do they have that in pink?
ותודה לאניפורים שהשאיר את כולנו במצברוח פורימי מבדח ומענג וסליחה לי שאני מציבה קו לטעם טוב.
בועז, חמוד זה מה שדודה ברוניה אומרת על התעודה או על ציור עם גלילי נייר טואלט, אבל ניחא. נחליק את זה עכשיו, בפעם הבאה זה יכאב יותר… 🙂
זוש, מנהלת הגן של הפרטית היא אם למתבגרת בת 15 שעדיין בקטע של ורוד. אולי בסוף אני אמסור אותה לשרת את הכנסיה בניוברי (שזה השיינקין של בוסטון למי שלא יודע) וככה כולם יהיו מרוצים יותר. פרט לכך, לכתוב "פרלז" ו"מייקלז" זה יפה מאוד וזה לשפשף לי מלח על הפצעים. שוב השלמת פערים למי שלא מכיר – מדובר בחנויות שמוכרות את כל מ ה שצריך למלאכת יד. המבחר משכר ובחיי ששקלתי ללמוד לסרוג קרושה פעם רק כי היה להם חוט נורא יפה. אבל! זו לא אופציה מעשית בגלל שהכל שם מאוד מאוד יקר ובגלל שכשאני מדברת על להכין תחפושות זה לא כולל תפירה או סריגה ברמות כאלה אלא מקסימום גיהוץ טלאים וחיבור בתפר נסתר על שאריות חולצות של אבא וכאלה.
איתן, נושא רגיש. אני לא יודעת במה הבימבו נוסעות כי אני לא מכירה אותן אישית (אני מניחה שלכל בימבו בת 6 יש אמיגו בן 28 בכיתה ח' עם קבריולה ספורט מודל 68 אבל זו השמצה פרועה). הפרטית ושכמותה נוסעות באופניים. ורודים. עם סרטים ורודים בצדדים, סל קטן מלפנים ופעמון עם ציור של נסיכות.
שכשאנו היינו ילדים עשינו תחפושות לבד. אך כיום כמעט כולם קונים תחפושת. אנחנו גם היינו עושים את משלוח המנות לבד, מעניין אם גם את זה כבר רוכשים מוכן.
השאלה האמיתית שעולה ממה שכתבת היא לשם מה קנית את הפיג'מה????
זה לא פיג'מה. זו ה-תחפושת!
מסתבר שבדיוק כמו מקרה ה-שמלת כלה/סתם שמלה לבנה, כך גם מחירן של פיג'מות עולה פלאים אם קוראים להם תחפושת. מה שבעינינו זו שמלת נשף מטורפת (ואני כל כך מצטערת שלא מצאתי תמונה של זה ברשת), זהו בגד השינה של הבימבו הממוצעת.
גם את משלוח המנות הכנתי בעצמי (www.notes.co.il/ayelet/10321.asp בתגובה האחרונה שאני שוקלת למסגר ולתלות במשרדי הקונסוליה)
הזה של פורים שם בניכר. היא התחפשה לגן? למסיבה של יהודים? לאן?
ואגב, אתמול קראתי שבעצם אף אחד,כולל אנשים האמונים על הדת היהודית,לא ממש יודע למה מתחפשים בפורים….העיקר שזה כייף.
אם הבנתי נכון את עומרון-הוא התכוון לשאול למה הפיג'מה היתה לך בארון מלכתחילה, לפני שהוכרז עליה כעל תחפושת אבל נראה לי שהתשובה ברורה- כי היא ורודה! עם מלמלות וקישוטים! והילדה בת ארבע!
אם זה מנחם אותך- גם בארץ רבות מהתחפושות קנויות ובילדותי דוקא היו לי הרבה תחפושות קנויות גם וזה ,לדעתי,פחות עניין תרבותי או מודרני אלא פשוט שאלה של מידת כשרון התפירה של האמא,הסבתא או מישהו בסביבה.
פורים שמח!
לפני יומיים הסתובבתי בחנות צעצועים והתלבטתי מה לקנות לקטנה. יש לה עכשיו תנור חדש שהיא קיבלה מסבא (מתנה מוקדמת ליומולדת שנתיים), וסט סכו"ם אמיתי מיניאטורי מאיקאה. בחנות הצעצועים יש כל מיני עזרים שונים: מיקסר שמסתובב באמת, מיקרוגל עם פעמון, ערכה של גלידות ועוגות מפלסטיק, מכונת כביסה שעושה רעש של מכונת כביסה ויש מים שמתערבלים בפנים, שואב אבק עם לכלוך צעצוע אמיתי (אני לא ממציאה). מחירים שנעים בין 70 ל-200 שקלים. התלבטתי התלבטתי, בסוף לא קניתי כלום מרוב התלבטות. היום הלכנו עם הקטנים ליער בן-שמן, ובמשך חצי שעה שניהם הכינו לנו ארוחה שלמה מאצטרובלים, אבנים ומחטי אורן. הקטנה לקחה שני מקלות והרימה מחטי אורן מהאדמה ושאלה, "רוצים סלט חסה?", וגם הגישה "סוכריה על מקל": אצטרובל עם מקל מחובר. בערב, באמבטיה, הם הפכו מברשת שיער וספוג ל"מכונת כתיבה" ורבו מי יתקתק על הזיפים. מי בכלל צריך את הצעצועים הקנויים האלה, שרק מגבילים את הדמיון? ולמה כל הבית שלנו מלא בהם, לעזאזל?
מהאתר המזעזע הזה עם ההתבטאות העילגת של בעלת השיער הרב בתמונה מעל?
מה קורה בקונספציה, זו השאלה.. מאתר של דמויות ססגוניות דעתניות הגענו למצב של עקרות בית משועממות עם איי קיו ירוד שבמקום להתעסק בנזלת קרושה מטמטמות את השכל.
אז לדור מגדלות הבימבו, ביי דה ווי אחלה תאור אמא מפלצתית שכמוך, אנא השתדלו להמעיט בגיבוב השטויות המתוסכל שלכן.
ולא….
קסילופון
היא התחפשה למסיבת יום הולדת/פורים שזוג הורים אחראים מאוד ארגנו וגאלו את כולנו מייסורי ארגון אירוע בעצמנו. בכל מקרה, תמיד אפשר למצוא פה מסיבות שמאורגנות ע"י בתי הספר היהודיים וחב"ד. בגן שלה, המאגד כל כך הרבה תרבויות אחרות לא יוזמים מסיבות חגים כעיקרון ומשאירים להורים לחלוק מסורות מעניינות עם הילדים.
ואם הבנת נכון את עומרון, אז אני רק אבהיר שהפיג'מה נקנתה במיוחד ולא היתה בארון, בדיוק מאותן סיבות שציינת. ועוד הבהרה – ב"תחפושות עשויות בבית" התכוונתי לחיבור אביזרים שונים ולא לתפירה ממש, אחרת לילדה באמת לא יהיה מה ללבוש.
גילי, עלית בדיוק על הנקודה. אני לא אומרת שלעולם ילדינו צריכים לשחק באדמה ועלים, אלא רק שלא צריך לספק תשובה מציאותית לכל רעיון, זה אף פעם לא יהיה כמו המקור. קצת כמו ההבדל בין ספר לסרט.
כן, יש משהו יותר מטומטם מהאתר הזה.
מגיבים נאלחים שכל מה שהם מצליחים להפיק מהאנונימיות הפחדנית שלהם זו הערה על 'שיערם הרב' של אלו שכן כותבים כאן בלי מסיכות.
לא מזמן התייחסו למצב הנפשי הרעוע של אלה שמשאירים תגובות בנוסח 'את מי זה מעניין?' בשולי כתבות או מאמרים.
ההמלצות לאנשים נפלאים כמוך הן לא לשכוח את התרופות, למחוק את כל המועדפים חוץ מוואי נט ולא לזנוח את התקווה שיהיו לך חיי חברה בעתיד.
כל מלה בסלע.
מותק של ילדה יש לך. באמת.
אגב, בארץ לא תמצאי ילדה בת ארבע שתהיה מוכנה לצאת מהבית בלי שתהיה מצויידת בסלולרי אמיתי. לא ורוד ולא מפלסטיק. ככה זה.אנחנו מדינה מתקדמת.
אה, ורציתי לבקש את האי.סי של הפרטית.
אז אני מבקשת. תודה.
כסילופון יקר,
המדור מטומטם וקוראיו מטומטמים יותר. מעניין שטמטום מידבק גרם לך להגיב על כל הדברים המטומטמים כאן. רק אל תשכח שאחת האמהות, שמגדלות בימבו סדרתיות, גידלה גם אותך ובמקרה יצאת בימבם מבריק וממש מסנוור.
יש את ערכת התיק עם הפרח הגדול, הליפסטיק וכל השאר. היא מדברת בסלולרי עם "אתא יובה" ונותנת למוכר בטריידר ג'וס לגהץ את האשראי.
וגברת עלית, רואים שאין לך ילדים, לא כל שכן בנות. גיסותי ואני גדלנו על מיטב השוביניזם של ילן שטקליס וחלומות על ברביות זקורות חזה ונטולות גשעפטים וכולנו סיימנו שורה של תארים בהצלחה וכל אחת עשתה את הבחירות שלה בחיים ללא כל קשר לכמה טול וורוד הסנפנו במהלך חיינו.