על מקלות, שרביטים לפידים וגזר

גילי העבירה אלי את הזהו שאף אחד כבר לא זוכר בתור מה הוא התחיל. אודה ואתוודה שחשבתי ש"רשימות" חף מעממיות האינדבידואליזציה, אבל לחברים לא אומרים לא אז שיהיה. זו הרשימה האישית הראשונה והאחרונה שתקבלו ממני, שלא תגידו שלא הזהרתי.

אז רק שלושה דברים שלא ידעתם עלי:

 

1. כשהייתי בכיתה ג' אחת מבנות הדודות האהובות עלי, רונה דורון, התחילה את דרכה כמלבישת טלוויזיה וציוותה אותי להופיע בתוכנית "סיפורים בראש" – תוכנית על ספרים בהנחיית איציק ויינגרטן. הופעתי בשני ספרים – "הרפתקאות חמור שכולו תכלת" לנחום גוטמן ו"ילדי המסילה" לאדית נסביט. בגלל קצר בתקשורת בין ילדה ירושלמית טיפוסית למפיקה בריטית שמדברת באנגלית וילד גועלי ששיחק את אחי הגדול ותרגם רק חצי מהדברים, צולמתי כשאני מסתכלת כל הזמן אל המצלמה, למרות שלא הבנתי למה אני צריכה לעשות את זה כשאף אחד אחר לא עושה. ככה התחילה קריירת המשחק המהוללת שלי שהתחדשה ביב' במכינה של ניסן נתיב וגוועה באיבה ואולי טוב שכך.

 

2. אני מאוד איטית ויש שיגידו יסודית. אני לא יכולה לעבוד תחת לחץ ולכן תמיד סבלתי בעבודות מלצרות (הייתי הזאתי שמחייכת ולא יעילה בגרוש). לכן גם הציונים שלי בבחינות פסיכומטריות הם לא גבוהים ואני לא מסוגלת לנחש תשובה ולעבור הלאה. קונטרול פריק.

חמותי לימדה אותי שהכל משול לכלים בכיור. לא נעשה עכשיו, עד שיגיע אחר כך הם לא ילכו לשום מקום. הכל אצלי לאט לאט ולכן אני גם מאוד אוהבת את בוסטון שקו הזמן שלה מקביל בעיני לזה של ירושלים ואף אחד לא רץ לשום מקום וכלום לא בוער. את תל אביב וניו יורק לעומת זאת, אני מעדיפה מרחוק ולא מסוגלת לדמיין חיים באף אחד מהמקומות האלה.

 

3. אני ההוכחה המהלכת שפולניות זה נלמד ובהצלחה. אין לי טיפת גן מזרח ארופאי (רק פרענקים ובלקנים) ועדיין אני קוטרית בלתי נלאית שיושבת במחשכים ובלי סוודר (אני לובשת אותו רק כשאף אחד לא מסתכל). אני כן מנסה להכחיד חלק מההרגלים ולכן כשנגמר הפנקס האחרון לא פתחתי חדש ועכשיו הכל במגמת ה"לעבור הלאה" וכמובן שהעובדה שיש לי עבודה במשרה מלאה שאני אפילו נהנית ממנה עם אנשים משובחים יש לי פחות זמן לקטנוניות ופנקסנות. עוד סממן של הפולניות שלי הוא אינסטינקט האכלה איום ונורא (אבל לפחות הרגלי הבישול הם גנטיים). אני לא יכולה לשבת לאכול לבד ואם כבר מבשלים משהו זה בכמות בזבזנית שלכולם יהיה מה לאכול. הרכש החדש בבית הוא לה קרוסט 12.5 ליטר שמפיק את החמין המשובח ביותר שאי פעם עשיתי ל10 אנשים ומעלה והוא מחכה לחמי שיגיח לאיזור.

 

זהו. שלושה דברים. אני מקווה שכולם מרוצים עכשיו.

הגזר עובר אליו.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות