ילד אוכל מחשב

בלשון המעטה, בכל הנוגע למחשבים ולטכנולוגיה אני מבינה קטנה מאוד. אבא של פרטית הוא הממונה על אחזקה והפעלה שוטפת של מכונת הכתיבה שלי הנקראת בלשון העם  "מחשב נייד". עוד כמה אנשים אחראים על להסביר לי איך עובדים מיני חידושים שאמורים להפוך את התקשורת ביני לבין המכונה לקלה יותר לכולנו. אני, כפשוטת העם הצייתנית לא אתווכח ורק אחייך בטימטום אל מול חידושים טכנולוגיים כגון רובוטים חברותיים או שעונים מעוררים שמתחבאים רגע אחרי שהם מעירים אותך כדי שתאלץ לקום ולכבות אותם. אני מחייכת בעוד כל השאר מבינים שמאחורי כל ערימת ברזל עם חוטים עומדים כמה אנשים מאוד מוכשרים שאחראים לקסם.
רצה הגורל שאשב על השטקר של האינטרנט פה במרכז העולם. החליט הגורל שבלי כמה השפלות הכרחיות זה לא ילך ולכן הקנה לפרטית את הכישורים הבסיסיים של אבא שלה ואת האפשרות לפתח אותם על ידי למידה שוטפת מהסביבה. זו למשל הסיבה שכשאני הולכת מכות עם קווסט כלשהו שלרוב האנשים יראה קליל עד כדי מגוחך, היא תעמוד מאחורי גבי ותפלוט משפט כגון: "אמא, את צריכה לשים את הסמן שם ואז לגרור". היא עצמה שולטת בעולמה הוירטואלי ביד רמה, בספריית המועדפים מסודרים כל הלינקים לאתרים החביבים עליה. היא מודעת לתכונות השונות של כפתור העכבר הימני והשמאלי, מתפעלת דאבל קליקים במיומנות שלא היתה מביישת דילר בווגאס ולאחרונה גילתה דלת אחורית באחד האתרים שמובילה הישר לסדרת משחקים אהובים עליה שהוסרו מהאתר הרשמי בשל פקיעת תוקף חוזה עם החברה המפעילה.
את כל המיומנויות המרשימות האלה, היא קיבלה כנראה כמתת חייזרי שאני מכחישה כל קשר אליו וגם אם ממש הייתי רוצה לשכנע מישהו שזה ממני, לא הייתי מצליחה.
 
ביל גייטס דאג למחשוב כל הספריות הציבוריות בארצות הברית. בכך הוא למעשה יצר מצב שכל ילד אמריקאי יכול לדעת מה זה מחשב ומה זה אינטרנט. בהרבה מבתי הספר וגני הילדים (הפרטיים בעיקר) ישנם מחשבים העומדים לרשותם של הילדים הלומדים להשתמש במעבד תמלילים, מפתחים את יכולות החשבון והקריאה ולומדים לגלוש באינטרנט.
בגן ישנם שלושה מחשבים. כל אחד מהם מצויד במדפסת צבעונית ושני כסאות. בכל אחד מהם לומדות שונות שאת כולן ניתן למקם תחת הביטוי הכל כך פופולרי לאחרונה "כישורי חיים". הם יכולים ללמוד את ה ABC בעזרת סיפורים של ד"ר סוס, הם יכולים ללמוד על ארצות שונות, שפות שונות וסמלים שונים והם יכולים לצייר ולצבוע. הפרטית גם יכולה לשמור את הקבצים בתיקיה משלה במידה והמדפסת לא פועלת, אחרי שהסבירה לגננות שלה ש"אם אי אפשר להדפיס אז עושים קונטרול S ושומרים לאחר כך". באופן כללי, היא מהווה את מחלקת התמיכה בגן. במידה ואחד הילדים נתקע היא הראשונה לעזור, תוך ניסוי וטעיה קלטה סיסמאות לתוכניות שונות, יודעת לצאת מכל חור ויתרה מכך – יודעת להגיע לחורים במערכת שאפילו הגננות לא יודעות שהם קיימים.
 
שלא יובן לא נכון, זה לא שאני טכנופובית. אני פשוט חושבת שאין שום טעם להקדים את המאוחר ואם זה לא שם ולא ברור מאליו, כנראה שיש לכך סיבה. בנוגע לתכנים שהיא נחשפת אליהם כרגע מכיוון המחשב אני אמביוולנטית. מצד אחד אני מאמינה שמשחקי מחשב לא מעוררים יצרים חייתיים והתנהגות אגרסיבית או אלימה אצל ילדים אך מצד שני אני גם לא בטוחה ששיטת הניסוי והטעייה היא השיטה הנכונה לפעול. המחשבים זמינים לילדים בזמן המשחק החופשי. הגננות עסוקות בסיפורים ומשחקים ובד"כ לא מתפנות לשבת עם הילדים מול המחשב פרט למקרים ספציפיים של תקלות. כך יוצא שבממוצע, חצי מזמן המשחק של הילד מול המחשב מוקדש לחיפוש המשחק הנכון ובמידה ואנגלית אינה השפה הראשית אצלו או שיכולת הקשב שלו נורמלית לגילו, פעמים רבות הוא לא מקשיב להוראות או שאינו מבין אותן ובסופו של דבר משרבט שרבוטים בתוכנת הציור או הכתיבה. במקרה כזה נדמה לצופה מהצד שלמרות שזוהי בחירת המשחק של הילד לחצי השעה הקרובה אולי עדיף שלא ישחק כלל עם המחשב ובלבד שהחוויה לא תתסכל, או בשפה חינוכית יותר – שלא תיווצר אצלו חוויה שלילית שתמנע ממנו בעתיד "לממש את הפוטנציאל" הגלום הן בו והן במכונה.
 
למרות, ואולי בשל כישורי הנחותים אני מנסה להשלים עם העובדה שהזמן והמקום שונים בתכלית מחוויות הילדות שלי ואפילו מחוויות הטרום-הורות. למרות זאת, דווקא בתחום הטכנולוגי לעיתים אני מרגישה שאני דוחפת במקומות שחסרים לי, משום שברור שהיא תבין יותר ותצליח יותר.
ואשר לפרטית – בעוד שכל חברותיה מספרות שכשהן יהיו גדולות הן יהיו אמהות עם תינוקות, היא בישרה לנו בגאווה שכשהיא תגדל היא רוצה ללכת ל-MIT וללמוד מחשב.
הנחמה היחידה שלנו היא שכנראה את הכישורים החברתיים שלה, היא קיבלה מאמא.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות