קרב ענקים

השלום מתחיל בפנים. ליתר דיוק – בבטן. ואם ממש נרצה לרדת לפרטים הקטנים אז נדע שהשלום מתחיל בשובע. הדרך לרב תרבותיות, אמפתיה כלל עולמית ותשומת לב רב לאומית עוברת במטבח וזו אולי הסיבה שכמעט כל אירוע ב MIT כולל קייטרינג. רוצה קהל שישמע את ההרצאה האחרונה שלך על מקומו של פאי בסקאלה הסוציואקונומית של הנדסת החומרים? כתוב באותיות גדולות על כל הפוסטרים: FREE FOOD! רוצה לארגן הפגנת תמיכה בזכותם של ילדי הרפובליקה העממית של קמצ'טקה עילית למסטיקים עגולים? SHOW THEM THE PIZZA! אירועים קמים ואירועים נופלים ללא הנד עפעף על חודו של סלט ירוק והאירועים הפופולריים ביותר הם אלה שלא רק מספקים את האוכל, אלא עוסקים בו.

כך הופק זו השנה השלישית ברציפות העימות האימתני.

תשכחו כל מה שהכרתם עד היום במועדוני הדיבייטינג. חוויה כזו גורמת למועמדים לנשיאות ארה"ב להחוויר ולמטדורים אמיצים לתרום את ביציהם עוד לפני שאמדו בעיניהם את קרני השור. אחת הסיבות לכך היא שלרגל העימות הזה יוצאים כל היהודים מהארון. ומה יותר שמח מהרבה יהודים מאוד רציניים ומכובדים בחיי היום יום שלהם שמתווכחים על הרבה אוכל?

גבירותי ורבותי! לרבים מכם זו תיראה בדיחה לא רצינית, אך ההיפך הוא הנכון. הגיע הרגע לחשוף את המתמודדות המדירות שינה מעיניהם של אנשים מכובדים, בשל סיבות שיפורטו בהמשך:

הלטקע מול ההאמן טעשן!

 

מאות סטודנטים מורעבים גדשו את האודיטוריום על מנת לחזות בששה פרופסורים מכובדים ביותר, שוטחים את טענותיהם הקלינריות בעד ונגד המאכלים המסורתיים ובמידה מסוימת בעד ונגד אמם היהודיה, התרבות, המסורת ופרויד שכולם ביחד וכל אחד לחוד אחראים להגעתם עד הלום.

גילוי נאות: כיאה למוסד (הגיקי) על שלל אירועיו (הגיקיים), כלל האירוע הזה הרבה מאוד אלמנטים פיזיקליים שלא מצאתי לנכון לסקר, בעיקר משום שאין לי מושג איך לתרגם אותם ואני גם לא ממש מבינה מה הם אומרים. אם מישהו מאוד ירצה, הוא מוזמן לשאול.

 

בצד הלטקעס נימנו:

  1. נשיאת המוסד המכובדת, פרופ' סוזן "מעולם לא אכלתי ולא אוכל אוזן המן ואף לא ארצה להתקרב לאחת" הוקפילד.
  2. פרופסור וולטר "בואו לא נתנהג כמו אנשי הרווארד" לווין, מהחוג לפיזיקה.
  3. פרופסור סטיוארט "פרודוקטיביות והעשרה לעומת מוות איטי וכואב בשל ההרכב" ליכט, מהחוג לכימיה.

בצד אוזני ההמן נימנו:

  1. פרופסור מארק "היקום כולו הוא אוזן המן חשוכה" קסטנר, ראש המחלקה לפיזיקה.
  2. פרופסור ג'רמי "איד, אגו וסופר-אגו הן שלושת צלעות האוזן המן" וולף, מרצה בכיר במחלקה למדעי המוח והמדעים הקוגניטיביים.
  3. פרופסור דונאלד "אני לא יכול לעכל לטקעס" סאדווי, מהמחלקה להנדסת חומרים.

 

הנקודות לדיון היו:

  • איכות הצורה:

על הציבור לתמוך בלטקע לא רק משום שאני נשיאת האוניברסיטה, אלא משום שהמעגל זוהי צורה נעלה, גאה ומושלמת יותר מהמשולש (הוקפילד).

 

  • הערך המדעי:

על אוזן ההמן מושתתות אקסיומות פיזיקליות ולמעשה בכל מקום שנביט נוכל לגלות את המשולש ההמני (קסטנר).

 

  • היתרונות הבריאותיים:

אוזן ההמן אינה עשירה בקלוריות וכולסטרול כעמיתתה, אינה מטוגנת בשמן עמוק ולמעשה היא

עדינה ואינה מהווה איום מתעכל.

 

ללא טיפת בושה, ניסו שני הצדדים לשכנע כי נשיא הרווארד (aka – “That other school”) – הפרופסור לורנס סאמרס, תומך בצד השני. קבוצת הלטקעס גרסה כי "הואיל ומדובר באדם נטול רמה, נטול תחכום ובעל שיפוט לקוי, עלינו לברך כי הפרופסור הוקפילד היא נשיאת המוסד שלנו ולפיכך לתמוך בדרכה ואילו מתחריהם, אנשי האוזן המן גרסו כי יש להתרחק מכל דבר שמעורר התלהבות של נשיא מוסד הקרוי על שמה של תחנת רכבת תחתית.

 

השיא נרשם כאשר הפרופסור לווין (לטקע), הראה לנוכחים את הניסוי המדעי שלו שבו הוא הגביר את עצמת התאורה של נורת חשמל ע"י העברת לטקע דרך סליל, שמוכיח כי לא השמן הוא שגרם לנס חנוכה אלא הלטקעס!

התעלפויות נרשמו. בעיקר בהרווארד.

 

תיאוריה עתיקת אומרת שאוהדי כדורגל ירושלמים ואוהדי כדורגל חיפאים מוכנים לסבול זה את זה רק בשל השנאה המשותפת לאוהדים התל אביבים. כך המקרה גם בקרב היהודיים האמריקאיים המגוונים. לשולחן אחד הם יסבו בנחת, רק אם תהיה צלע שלישית לשנוא.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות